מאת פרופ' עקיבא פרדקין
כשאני עוצר לרגע ומביט לאחור – אני רואה 1,500 בוגרי דוקטורט. 1,500 סיפורים. 1,500 עולמות שלמים של חקירה, יצירה, התמודדות, ולעיתים גם קושי גדול שדרכו נולדו הצלחות מהדהדות.
מאז שהקמתי את מכון PHD בשנת 1998, היה לי הכבוד ללוות אינספור תלמידים במסע הדוקטורט שלהם. חלקם הגיעו עם חלום ישן שחיכה לרגע הנכון. אחרים – מתוך צורך ממשי להתקדם מקצועית או לפרוץ דרך בתחומם. רבים מהם כבר נשאו בתפקידים בכירים – מנהלים, יזמים, מדענים, רופאים, יועצים, אנשי ממשל – ובחרו להשלים את התואר הגבוה מתוך תשוקה לדעת, לחקור, להשפיע.
אני זוכר סטודנט שאמר לי בתחילת הדרך: "לא חשבתי שאי פעם אצליח להחזיק דוקטורט. אבל פתאום זה מרגיש אפשרי." המשפט הזה מלווה אותי עד היום. כי כל פרויקט כזה – מעבר להיותו אקדמי – הוא גם תהליך אנושי עמוק. וכשיש ליווי אישי, מקצועי, עקבי, כזה שמותאם למאפיינים האישיים של כל תלמיד – הדרך נעשית ברורה יותר.
25 שנים של עשייה – ואינספור קשרים אקדמיים
המכון שהקמתי הוא תוצר של חזון ברור: להנגיש את עולם הדוקטורט לקהל רחב יותר, מבלי להתפשר על האיכות האקדמית.
לאורך השנים יצרנו שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות ברחבי אירופה, ארה״ב ואפריקה – מוסדות המאפשרים גמישות לסטודנטים בינלאומיים מחד, ושומרים על רמה מחקרית בלתי מתפשרת מאידך.
בין האוניברסיטאות ניתן למנות את:
● PUIE UNIVERSITY (צרפת)
● SMC UNIVERSITY (שוויץ)
● VARNA FREE UNIVERSITY (בולגריה)
ועוד מוסדות אקדמיים שהתאימו עצמם לצרכים של תלמידי מחקר עובדים, דוברים עברית ואנגלית, שזקוקים למרחב פעולה יצירתי וגמיש.
שיתופי פעולה אלה מאפשרים לי ולצוות המקצועי של המכון ללוות את התלמידים לא רק מבחינה תיאורטית – אלא גם בירוקרטית, טכנית ואישית. כל אחד זוכה למעטפת שמבינה את מציאות חייו: זמן, עומס, משפחה, עבודה – ויודעת לבנות את המסלול כך שהוא אפשרי וגם מהנה.
עקיבא פרדקין: דרך אישית שצמחה מתוך חזון
המסלול שלי אל עולם הדוקטורטים החל בכלל באהבה גדולה למחקר. את התואר הראשון והשני סיימתי בישראל, ודוקטורט ראשון שלי עשיתי באירופה. ככל שהתעמקתי בעולם הזה – הבנתי כמה הוא מלא פוטנציאל עבור אחרים, אך גם כמה חסמים יש בו.
בשיחות עם סטודנטים ואנשי מקצוע שמעתי שוב ושוב את אותם משפטים:
"זה לא בשבילי", "אין לי זמן", "אולי בעתיד".
וזה בדיוק המקום שבו רציתי להתערב – וליצור מסגרת שבה זה כן אפשרי.
הייתי אומר לא פעם למי שמתלבט:
"המחקר לא נועד ל'גאונים'. הוא נועד לאנשים עם שאלה בוערת בלב, שמוכנים להתמיד בחיפוש אחר תשובה."
מגמות עכשוויות – וחזון לעתיד
בין אם מדובר בדוקטורט במדעי החברה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה, חינוך או ניהול – אני רואה מגמה ברורה בשנים האחרונות:
המחקר נעשה יותר יישומי, מחובר לשטח, ובעל פוטנציאל השפעה ממשי.
אנשים לא מחפשים לכתוב עבודה שתישאר במגירה – הם רוצים לשנות תודעה, תהליך, מערכת.
וזה בדיוק המקום שבו אנחנו במכון יודעים לסייע: להאיר את נקודת ההשפעה של כל מחקר, ולוודא שהיא מקבלת מקום מרכזי בעבודת הדוקטורט.
פרופסור עקיבא פרדקין מסכם בנימה אישית
לאורך השנים למדתי שאין שני תהליכי דוקטורט זהים. כל סטודנט הוא עולם – עם חוסן, פחדים, השראה ויכולת.
אבל יש דבר אחד שמשותף לכולם: כשהם חוצים את קו הסיום, זה לא רק תואר שהם מקבלים – זו תחושת הישג עמוקה, מסוג ההישגים שלא נמדדים רק במספרים אלא בתחושת ערך, התפתחות ומשמעות.
אני מודה על הזכות לקחת חלק במסעות הללו – ומזמין כל מי ששוקל להצטרף – לעשות את הצעד.
כי אין רגע נכון יותר להתחיל מאשר עכשיו.
